“אמר ר’ יוחנן : שלושה מפתחות בידו של הקדוש ברוך הוא שלא נמסר ו לשליח, ואלו הן : מפתח של גשמים, מפתח של חיה (יולדת), ומפתח של תחית המתים. מפתח של גשמים ,דכתיב (דברים כח’) יפתח ה’ לך את אוצרו הטוב לתת מטר ארצך בעתו, וכו’ ” ( תענית ב )
מה כל כך מיוחד בזה שהמפתח של הגשם אצל ה’ בעצמו ולא בידי שליח?
השם עושה את כל חסדיו על ידי שליחיו המלאכים, הם עושים את השליחות שקבלו והולכים, לא מוסיפים עליה כלום, גם לא מפחיתים.
אך כשהשם יתברך, אבינו הרחום נותן את המתנה הגדולה של הגשם, הוא נותן אותה בעצמו, וכשהוא נותן בעצמו מתנה הוא פותח לנו את האוצר הטוב שלו, ומכניס אותנו לשם. ובאוצר הטוב הזה- נמצאות בו כל המתנות הכי טובות שיש, הכי טובות לנו לכולנו לעולם כולו. כל הטוב שנפשנו חומדת ורוצה, כל טוב שיש, שם באוצרו הטוב נמצא, וכשהאוצר הזה נפתח לגשם, לא רק לגשם הוא נפתח אלא לכל הטובות שבו הוא נפתח.
באותו הזמן שיורדים הגשמים והאוצר פתוח עת רצון גדולה היא על הכל אפשר לבקש מאב הרחמים.
אז אם הבנים והבנות שלו יבקשו באותו הזמן את הטוב שחסר להם, אבא לא יתן ?? יתן גם יתן !
גדול הוא החסד של ירידת הגשמים, של קרבת השם בעת רדתם , של כל טוב שיורד עמם עלינו ועל כל העולם !
שנזכה לפתוח לבנו ולהתפלל בכוונה: ” ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה “
( מבוסס על ספר התודעה )